לזמרת שבצמרת
 
 
 לזמרת שבצמרת
אילנה עדני
חודש אלול תשס"ט, נפגשו דרכנו לראשונה.  אני זוכרת שיחת טלפון שהתקיימה בינינו לפני אותו מפגש שבה אמרת לי "אני חולמת לשיר בקיסריה מול אלפי נשים..." גיחכתי בתוכי על דברייך, וחשבתי "מהיכן הפילו עלי את ההוזה הזו".
הגענו אל הערב הגדול, שבו אני אמורה להרצות ואת אמורה לשיר. שאלתי "היכן הזמרת?" ואשה או ילדה  קטנה ענתה לי "אני פה!"
השתוממתי "את אילנה עדני שאמורה לשיר פה הערב?" שאלתי בקול, ובתוכי המשכתי באלם קול "את הילדה ההוזה שחולמת על קיסריה?" וכמעט צחקתי בפנייך.
כשעלית לבמה מול הקהל והתחלת לשיר, חפנתי את ראשי בזעזוע בשתי ידי, לא הבנתי איך התחלת בטון כל כך גבוה, מה תעשי כשתגיעי לטונים הגבוהים? "מסכנה, איזה בושות יהיה לה"
ואת עלית ועלית ועלית וכאילו אין סוף לתיבת הקול. הקהל התחיל למחוא לך כפיים בהתלהבות, משתאים על היכולות הקוליות. ושלא נדבר על הדיוק שירה, והקול המרגש.
אז הבנתי שאת אכן תהיי בקיסריה, מול כל אותן נשים, שאת חולמת.
לביתי שישבה לידי, לחשתי "זה קול של זמרת בינלאומית, קיסריה קטן עליה".
בהמשך הערב, קלטתי גם את יכולת ההתחברות שלך לנשים, לשמח אותן, לרקוד ולהרקיד.
אשרייך שזכית
אביבה ויסמן